שלם עיר שכם

יעקב בפרשתנו חוזר מחרן עם משפחתו הענפה, אחרי הפגישה הטעונה והמורכבת עם עשיו אחיו הוא מגיעה לסוכות: "וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת" (ל"ג יז), יעקב יורד מהר גלעד אל עמק סוכות בעבר הירדן המזרחי. משם יעקב ומשפחתו עוברים את הירדן ומגיעים לאזור שכם:
וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר. וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ מִיַּד בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה. וַיַּצֶּב שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא לוֹ אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל (ל"ג יח-כ).

סוכות ושכם מופיעות יחדיו בתהלים:
אֱלֹהִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ אֶעְלֹזָה אֲחַלְּקָה שְׁכֶם וְעֵמֶק סֻכּוֹת אֲמַדֵּד (ס' ח, ק"ח ח)
שמחה על ההתנחלות בארץ משני עברי הירדן, סוכות בעבר הירדן המזרחי ושכם בעבר הירדן המערבי. יעקב הנושא את השם ישראל יוצר את החזקה הראשונה בארץ ישראל בשני עברי הירדן.

בסוכות הוא בונה בית ביטוי של חזקה קבועה, אדם בונה בית במקום שבו הוא בעלים על הקרקע. הוא אינו בונה מזבח בסוכות כיוון שהיא בעבר הירדן המזרחי ובמדרש רבה (במדבר ז' כ) מופיע שאין עבר הירדן כשר לבית שכינה. עובדה זו ככל הנראה הייתה הרקע לאירוע של בניית המזבח בנחלת גד וראובן, אירוע שלווה בהתנגדות ראשונית חריפה של השבטים שהתנחלו בצד המערבי, ראו את בניית המזבח כהיפרדות משאר השבטים, כיוון שהמקום אינו ראוי לכתחילה לבניית מזבח.

בנוסף לבית יעקב עושה למקנהו סוכות, שהם מבנים עראיים שנועדו לשמירה, הוא קורא למקום סוכות, אולי כדי לציין שמגמתו היא לעבור מערבה, ושם יקבע את עיקר מקום מושבו, וייתכן ורמז למקום בעל שם זהה למקום שיהיה התחנה הראשונה של בני ישראל ביציאת מצרים: "ויסעו בני ישראל מרעמסס סוכותה" (שמות י"ב לז). התחנה הראשונה של יעקב בארץ ישראל היא סוכות והתחנה הראשונה של ישראל ביציאתם ממצרים לכיוון ארץ ישראל היא סוכות. נראה שמצוות ישיבה בסוכה המנומקת בתורה: "כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" (ויקרא כ"ג מג) קשורה למקום החנייה הראשון ביציאת מצרים, שהרי במדבר ישבו באוהלים ולא בסוכות.

יעקב מגיע לשכם, הכתוב מתאר את הפעולות שעושה בבואו:
"ויחן את פני העיר" מלשון חנייה, חז"ל ראו פסוק זה כרומז לפעולות שעשה יעקב לטובת אנשי המקום: "מהו ויחן, רב אמר, מטבע תקן להם, שמואל אמר שווקים תקן להם, ור' יוחנן אמר מרחצאות תקן להם" (שבת ל"ג.). המילה "שלם" לא ברור למה מתייחסת, יש אומרים שמדובר על שם מקום ליד שכם, כיום ליד שכם יש כפר בשם סאלם, ייתכן ומשמר את השם "שלם". רש"י בעקבות המדרש פירש את המילה כשם תואר ליעקב, שחזר מחרן שלם בגופו, בממונו ובתורתו. ניתן להסביר שיעקב קורא לשלום לתושבי המקום, ובאמת בהמשך הפרשה בסיפור המזעזע על אונס דינה, אנשי שכם אומרים: "האנשים האלה שלמים הם איתנו" (ל"ד כא). מזכיר את הקריאה לשלום לפני מלחמה או הסכם שלום כמו: "וַיַּעַשׂ לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ שָׁלוֹם וַיִּכְרֹת לָהֶם בְּרִית לְחַיּוֹתָם" (יהושע ט' טו).

קניית חלקת השדה במאה קשיטה- לפני שנטה את אוהלו הוא קונה את השדה מבני חמור שהיה נשיא שכם. סכום הקנייה מאה קשיטה, ככל הנראה סכום כסף גדול מאד. קניית השדה מבטאת חזקה בקרקע ללא עוררין. חז"ל דרשו שיש שלשה מקומות שאין אומות העולם יכולים להונות את ישראל: מערכת המכפלה בחברון שנרכשה על ידי אברהם, גורן ארונה שהיה בהר המוריה שנרכש על ידי דוד המלך ועליו נבנה המזבח, חלקת השדה בשכם שנרכשה על ידי יעקב ושם נקבר יוסף. הכתוב ביהושע מדגיש שחלקה זו נקנתה על ידי יעקב במאה קשיטה:
וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה וַיִּהְיוּ לִבְנֵי יוֹסֵף לְנַחֲלָה (כ"ד לב).
חברון בירת שבט יהודה, שכם מרכז נחלת בני יוסף- בחלקו של שבט אפרים, ירושלים בירת ישראל (בחלוקת המלוכה- בירת ממלכת יהודה).

הצבת מזבח- רד"ק מפרש שמזבח זה היה עשוי מאבן אחת- מצבה. השורש יצ"ב מופיע בחלום סולם יעקב: "ויחלום והנה סולם מוצב ארצה...והנה ה' ניצב עליו" (בראשית כ"ח יג- יד), ובהמשך: "ויקח את האבן אשר שם מראשותיו וישם אותה מצבה...אשר שמתי מצבה יהיה בית אלוהים" (שם י"ח יח- כב). יעקב קורא לו אל אלוהי ישראל, המילה לו יכולה להתייחס לה' או למזבח. רש"י מפרש שהמזבח לא נקרא אלוהי ישראל אלא שיעקב במקום זה מודה על הנס שהקב"ה שמר עליו בשנות גלותו בחרן, "אלוהי ישראל" הכוונה ליעקב הנקרא ישראל. האל הוא האלוהים שלי, כך אומר יעקב.

יעקב בשכם מבטא את הרצון לחיים בשלום עם תושבי האזור, לא מוותר על ההבטחה האלוהית לסבו, לאביו ולו שהארץ הזו תהיה שייכת לזרעו, ולכן הוא קונה את חלקת השדה בסכום עצום. ומעל הכול הוא יודע ששליחותו מבוססת על ההשגחה האלוהית השומרת עליו מכול רע, וקיים חיוב להודות על הנס, חיוב מוסרי והלכתי.

מעשיו של יעקב מהווים אבני דרך לבניו שיתנחלו בארץ. יוזמה של קריאה לשלום לתושבי האזור והשקעה ברווחתם בתחום הכלכלי: מטבע, שווקים. וגם צרכים עירוניים כמו בניית מרחצאות. קניית קרקע היא ביטוי לזכות הלאומית על הארץ. הקשרים עם עמי האזור אמורים להשתלב את מימוש הבעלות על הארץ. במעשה דינה הקשר עם עמי האזור התרסק, אבל הבעלות על חלקת השדה נותרה בעינה לדורות. גולת הכותרת של פעולותיו של יעקבה היא ההודאה לה' על שהתקיימה ההבטחה שקיבל ערב צאתו לחרן, ומכל האירועים הקשים והמורכבים שעבר ה' יצא בשלום.

המפעל הציוני עסק בשתי המשימות הראשונות באינטנסיביות. ניסיון לקבל הכרה מאומות העולם, ניסיון שהצליח בי"ז כסלו תש"ח (כ"ט בנובמבר למניינם) בהחלטת האומות המאוחדות על כינונה של מדינת יהודית, גם בתקופתנו אומות העולם התחרטו, אבל המדינה ב"ה היא עובדה קיימת. במקביל המפעל הציונית התאפיין ברכישה מסיבית של קרקעות עליהם יקומו יישובים וישמשו גם לחקלאות. אנשי הרוח ידעו בעבר ויודעים כעת כי קיימת משימה שלישית עליונה והיא ההכרה שהכול מבוסס על השגחה עליונה ועל כך קיים חיוב להודות.